ברצלונה עם ילדים

8

כשהילד היה בן 5 הבטחנו לו שבגיל 9 הוא ייסע למשחק בברצלונה, חשבנו שזה מלא שנים ואין סיכוי שהוא יזכור מה דיברנו, אז חשבנו.מאז אנחנו משתדלים לא להבטיח שום דבר, בעיקר שלא בנוכחות עורך דין ושני עדים חתומים מול הילדים.העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לכם לברצלונה עם ילדים, היא קודם כל לעצור בדרך אצל סבא סבתא, להוריד שם את הילדים ולהמשיך לשדה התעופה. במידה ובחרתם להמשיך בכל זאת עם הילדים, קחו בחשבון שברצלונה עם ילדים משול למעמד משה בהר נבו, כל ברי הטאפאס יהיו פרושים לעיניכם ולא תוכלו לבוא בהם.

תוך שבועיים מהרגע שהחלטנו סופית,יצאנו, טיסת בזק, היה קשה לעמוד בפני המחירים באל על ביום בו נגמר פסח. תסלח לי המורה, אבל הילד למד יותר ספרדית בשבוע אחד איתי מסמסטר שלם אנגלית בכיתה. החלטת הבזק הביאה לכך שהיה די קשה למצוא דירות לשבוע שלם בברצלונה ואני ממילא חולמת לחזור למוזיאון דאלי בפיגרס כבר 20 שנה, אין שום משפט שיכול לגרום לך לחוש ענתיקה מעבר להגיד לילדים כל הזמן "תסתכלו, אמא הייתה פה לפני 20 שנה"

במקום להיעצב עם אי מציאת דירה שתתאים לכל רצונותינו, בלב האיזור הגותי (אני) במחיר שפוי (שותפי) בלב הלונה פארק (ילדים), שכרנו רכב ויצאנו לג'ירונה, עיר קטלונית מקסימה שערכה הולך ועולה עקב השתתפותה בסצינות "מלחמות הכס" והעובדה שהמסעדה הטובה ביותר בעולם נמצאת בה. כפי שסיפר לי בר מקומי שהתחמקתי אליו לכמה רגעי שקט מאושרים. לצערי הילדים שלי עדיין בטוחים שמקדולנלד זו המסעדה הטובה בעולם ושום דבר שאגיד להם לא ישנה את דעתם.

ג'ירונה היא עדיין זולה יותר מברצלונה כך שמחיר הדירה המעולה על הנהר בלב איזור העיר העתיקה עלה הרבה פחות מברצלונה ולמעשה התקזז עם מחיר שכירת הרכב.

מוזיאון דאלי היה נפלא כפי שזכרתי אותו, עם ביצי ענק על קירות החומה. ומבנה מפואר ומפותל מלא יצירות אמנות בפנים. וכמויות של תיירים שכמותם לא ראיתי מעולם. אבל האוצר האמיתי בעיני הוא מבנה מוזיאון התכשיטים. ששוכן בפינה מיד אחרי היציאה וקל לפספס עם יצירות תכשיטים שלא יצאו לי מהלב מאז שראיתי אותם בפעם הראשונה לפני 20 שנה, הרבה לפני שאי פעם חשבתי שאצור תכשיטים למחייתי.

המשכנו למוזיאון המיניאטורות וסיור בכפר בסאלו, על פי המלצת הספר "המשפחה המטיילת", ונדמה י שזו הייתה ההמחשה הטובה ביותר לילדים שמוזיאון בהגדרה לא חייב להירות כמו התפיסה הרווחת שלהם למילה מוזיאון. כפרי שעשועים בגודל פירור ורכבות נוסעות בקוף של מחט בלב כפר ציורי ביום שטוף שמש.

הילדים מצידם כמובן בשלב הזה עדיין היו בטוחים שזה הטיול המשעמם ביותר אוור שבו עושים רק דברים שאמא רוצה. עם כמה נקודות אור ובלי מקדולנדס, כף שאין ספק ששפם השוקו שהקטנה יצרה לעצמה כל בוקר מרגע זה ואילך זהו מושג באמנות שנקנה ביזע רב.

למחרת נסענו לברצלונה עברנו דרך פארק גאודי ללא תכנון מוקדם וקניית כרטיס הכניסה. העיר ברצלונה הוצפה בכמות כל כך גדולה של תיירים עד שלא ניתן היה לעמוד בתוך הפארק ולכן סגרו בו את המתחם המרכזי לפני כ 3 שנים לכניסה מסודרת בשעה נקובה בלבד. מאוכזבים וטובי לב יצאנו לכיוון הדירה המושכרת שהתגלתה כדירת חלומותי Friendly Rentals. על הפינה של כיכר קטלוניה השוקקת שבה תמיד קורה משהו בכל יום ובכל שעה. דירה עורפית ושקטה מעוצבת למשעי. דירת חלומותי הלא כמוסים.

הבנים הלכו למשחק, את הכרטיסים קניתי עוד מהארץ באתר הרשמי של קבוצת ברצלונה. המושבים באיצטדיון שייכים לאוהדים שקנו אותם חברי המועדון, כשבוע שבועיים לפני המשחק יכולים חברי המועדון לשחרר את הכסא שלהם למכירה כך שהם מזדכים על דמי המנוי למשחקים שאין ברצונם לראות.  תהליך הקנייה מהווה רולטה קלה של כניסה ויציאה מהאתר במשך כמה ימים. 129 יורו לכרטיס בצורה זו במקום 850 שח לכרטיס אצל סוכן המכירות בארץ. בהגינות רבה הסביר לי הסוכן המומלץ שהכרטיס דרכו עובר 5-6 ידיים עד שהוא מגיע למכירה הסופית ללקוח. כך שאם יש לכם סבלנות, האינטרנט משתלם.

בבוקר יצאנו לקאמפ נואו, גולת הכותרת של הילד, שלי משמעותית פחות. הרגשתי כאילו אני הולכת בתוך פרסומת ענקית עשויה למופת. אם אתם לא מעריצי כדרורגל מושבעים שמתחייבים להתעלף מול כל מסך שמציג את הגול האחרון משנת תרפפ"ו, תחסכו לעצמכם את התענוג היקר. אם לחלופין אתם הילד שלי שפוגש בפעם הראשונה את כל מושאי ההערצתו הגדולים ביותר כנראה שאין לכם ברירה.

המשכנו למוזיאון השוקולד הקטן והמתוק, ששימח מאוד את הילדים ולגן החיות במרכז הסיוטדלה, הפארק היפה של ברצלונה.

האטרקציות בעיר יקרות ואם אתם נטולי ילדים או בעלי ילדים אניני טעם, הליכה נעימה בפארק הסיוטדלה וברובע הגותי בעיר היא בעיני מעניינת הרבה יותר מכל אטרקציות התשלומים הרבות. אני אעז להגיד גם שבעיני הבתים היפים של גאודי נפלאים יותר מבחוץ מאשר הצורך לשלם ולהיכנס אליהם והסיור הטוב ביותר שעשיתי בעיר לארכיטקטורה היה סיור חינמי שנתקלתי בו בטעות ברחוב ויוצא מבתי המלון בעיר, בו אתה משלם למדריך כמה שנראה לך שמגיע לו בסוף הסיור והוא דואג להוליך אותך מול הבניינים החשובים בעיר ולהסביר על כל אחד ואחד מהם. אבל זה כאמור דורש הרבה הליכה ולא מתאים לילדים קטנים.

קונצרט בהפתעה בשעת לילה מאוחרת ברובע הגותי כי תמיד קורה משהו ברחוב בעיר העתיקה

למחרת ארזנו את חפצינו ויצאנו לעבר הרכבת לפורט וונטורה, פארק השעשועים הגדול של מחוז קטלוניה. ניתן לעשות את הפארק כטיול של יום אחד, הרכבת שיוצאת עשר דקות הליכה מכיכר קטלוניה מוכרת גם כרטיס יומי משולב הלוך ושוב הכולל כניסה לפארק. אולם בדיקה מדוקדקת באינטרנט הראתה שמחיר הלינה במלון הפארק כולל את מחיר הכניסה ביום ההגעה וביום היציאה מהמלון. כך שבמקום לשלם 200 יורו לכניסת 4 אנשים לפארק ליום אחד. שילמנו 230 יורו ללילה במלון שכלל יומיים כניסה ולינה בלונה פארק, חלומו הנשגב של כל ילד אני בטוחה.

פארק פרארי הצמוד נתן לילדים את האפשרות לנסוע בקארטינג פרארי, להחליף גלגלים תחת לחץ זמן, באופן כללי הלכנו בתוך פרסומת עשויה למופת של פרארי אבל כיוון שאני מעריצה של עיצוב טוב ומושקע לא יכלתי שלא להתפעל.

את הבחילה במתקנים רכבות ההרים העולות ויורדות השארתי לשותף. אני אחראית על הסחרחורות בקרוסלות מכל צבע מין וסוג.

והדבר החשוב ביותר שאתם צריכים לארוז איתכם ללונה פארק באירופה זה מעילי גשם. 3 יורו בסופר בעיר שהופכים ל 8 יורו בפארק לאדם ועשויים להציל לכם את היום כשהילדים מתעקשים להירטב בכל מחיר.

האבא האנגלי ממול היה קשוח אבל החזרנו מלחמה:

ביום וחצי אחרונים בעיר, טיילנו הלוך ושוב, שוק הבוקריה התיירותי סיפק רגעים של אושר מלאי פירות יער וממתקים צבעוניים וגדולים.

את כרטיסי כניסה לסגרדה פמיליה קנינו  באתר האינטרנט של הכנסייה, מסתבר שלא צריך יותר לעמוד בתור רק לקנות כרטיס לשעה הנקובה, ילדים קטנים אינם משלמים על הכרטיס אבל צריך לספור אותם ברשימת הכרטיסים בקנייה בסכום 0 כדי שיוכלו להיכנס לכנסייה. החצופים הקטנים ייבבו שהם צריכים לראות כנסייה (להשאיר אצל סבתא, כבר המלצתי?) ושוב הדילמה הקשה בין לחנך לאמנות לבין לחנך את ההורים לסבול פחות.

הדרך חזרה למחוזות הרמבלה הפכה למירוץ אחר חולצת הכדורגל המושלמת כך שבזמן שהם התמקחו באושר עם כל רוכלי הרחוב הוצאתי סכום כפול ומשולש בשקט בשקט על איפור של איב סן לורן בחנות הכלבו היקרה.

אפילו קיבלתי דייט טאפאס אחרון רבע שעה לפני הטיסה

 

 

 

 

 

 

 

Share.

About Author

Inbar Shahak is a textile designer by profession, graduating from the Shenkar University of Fashion in Israel, where she majored in weaving, knitting & printing. After working in the garment industry for Calvin Klein, the urge to create handmade textiles art drove her to establish her own succesfull brand of textile jewelry. Inbar’s jewelry is inspired by delicate tracery patterns and her greatest passion is combineing ancient textile-making traditions with new modern techniques. Inbar’s collections are all drawn by hand and printed over metal at her atelier in Kibbutz Maagan Michael. She regularly collaborates with fashion designers around the world, making bold and theatrical costume jewelry design made for Runway fashion projects and fashion shoot productions. “Inbar Shahak” Studio has been widely displayed in galleries, elite jewelry shops, and fashion designer shops and in exhibitions around the world, including the Premiere Classe in Paris, the IJL Show in London, The Atelie and the Moda show in NY and the Norton art Museum in Florida.

8 תגובות

  1. מיכל מנור on

    ולמרות שלא השארתם את הילדים אצל הסבתא נשמע שהיה טיול מוצלח…אני בכל אופן נהניתי לקרוא את רשמייך….

    • Inbar Shahak on

      תודה רבה, ממש שמחה שנהניית לקרוא, מעריכה מאוד את הדעה שלך

    • ענבל כבירי on

      אין ספק שהחוויה בלי ילדים היא אחרת… אבל נראה שעשיתם חיים בכל מקרה. תודה על השיתוף 😊

  2. אהבתי את הכתיבה שלך, עם ההומור והקריצה. נראה שברצלונה היא יעד נחמד לטיול עם ילדים. ואני בהחלט מסכימה איתך לגבי מחירי האטרקציות…

  3. שירלי on

    אני לא מאמינה שאחרי כל מה שעברת אני הולכת לכתוב את זה אבל… עשית לי חשק לחזור לברצלונה

  4. טווווווב!! פוסט גדול! מתה על הכתיבה שלך.. ועכשיו גם רוצה לברצלונה!!!

  5. הילה לוי, הבלוג תלתלים on

    איך באת לי טוב! הולכת לפקוד את ברצלונה ביולי. סימנתי כמה המלצות.

Leave A Reply