חופשה דרוזית בגליל המערבי
כמה שרציתי חופשה בכפר דרוזי, ובית ג'אן היה נראה לי מיקום מושלם, לא ממש רחוק, מתאים לטיולים בכל כיוון שתרצו, גליל מערבי, כנרת, צפון, זו נקודת פתיחה מוצלחת לכל אופציה אפשרית.
מצאתי צימר בהמלצה, "בצל הדובדבן" הביקורות היו טובות, כל הילדים של כל החברים היו פנויים בתאריך, וכל הכוכבים הסתדרו בדיוק במקום לחופשת בזק מהירה.
בבוקר יצאנו עם מטרה ברורה להגיע לפארק הסלעים, זה לא קרה, וויז כיוון אותנו לגן הסלעים ביישוב כאוכב אבו אל-היג'א, מיקום שכוח אל שחוץ מהאמנים שיצרו אותו וכמה נאהבים שחיפשו מסתור רומנטי בלילה, אף אחד סביר להניח לא היה בו מעולם.
המאפייה בכניסה לכפר הייתה טעימה ומנחמת והוספנו לנו שם מנצח למשחק ארץ עיר.
מאוכזבים קלות אך מלאי תקווה המשכנו לכיוון נחל מירון, חניון פיתול בוויז. מעולם לא ראיתי נחל שככה מתחילה הדרך אליו.
אם יש לכם ילדים קטנים השכשוכיות המוצלחות הללו בהחלט יוכלו לשמח את ליבם. לגדולים זה היה קצת פחות מרתק, אבל בהחלט מקסים.
בנחל פרוד נחלנו הצלחה מרובה יותר, נשארו מים שחיכו לנו בסוף הקיץ, מסלול קליל ומפלון להשפריץ מים קפואים על אמא.
לבית ג'אן הגענו בערב, יחידת האירוח של סאלח מכילה 3 צימרים, מתאימה מאוד למשפחות שרוצות לחלוק זמן משותף יחד, עם מרפסת חיצונית נעימה, מטע דובדבנים, טרמפולינה, מגלשה לקטנים, ועמדת מנגל אם ממש בא לכם לעבוד בחופשה.
המסעדה הלבנונית נמצאת מספר צעדים מעבר לכיכר וצמוד אליה הכנאפה הטוב בעולם כולו, כך סאלח אומר ובצדק.
בבוקר חיכתה לנו ארוחה דרוזית משובחת בחדר האוכל, ואז זכינו בסיור בהפתעה, המארח שלנו הוא רכז התרבות של הכפר ומורה דרך מוסמך,
עלינו איתו לתצפית הגבוהה ביותר אל המקום הקדוש לקהילה הדרוזית על שם הנביא באהה אלדין. ושם שמענו ממנו על תוכניות הפיתוח של הכפר עם גנים מדורגים, חמישה גנים לחמישה נביאים בצבעי הדגל הדרוזי.
שמענו סיפורי מור"ק על גאוות המולדת שלו ועל כך שההדגל הדרוזי מתאים באופן מושלם לדגל ישראל המונף לצידו בכל מקום. סאלח היה קצין צד"ל במשך 23 שנים והוא מספר שהכפר שלהם מחזיק בשיא העצוב של מספר הנופלים הדרוזים הגבוה ביותר כיוון ש 85% מהצעירים מתגייסים ליחידות קרביות כך שבכל בית כמעט יש משפחת שכול לדבריו. הוא מתריע מפני המלחמה הבאה, מעודכן מאוד בכל מה שקורה בצד הלבנוני של הגבול ומעורה בכל מה שקורה בכפר.
השיא החיובי שלהם הוא 500 צעירים באוניברסיטאות, ההבנה שרק ההשכלה תרים את עתיד הכפר הוביל אותם להשקיע ולזכות מקום ראשון ארצי בחינוך כבר שנה חמישית ברציפות.
בעשור האחרון התפתחה תעשיית תיירות סביב טבע מהמם אירוח נפלא ומזג אויר אירופאי.
בכפר יש 130 חדרים בכל מיני רמות, ופסטיבלים לתיירים המלאים עד אפס מקום.
אם תרצו לתכנן הגעה במרץ אפריל יש פריחת דובדבן, ובמאי יוני תוכלו לשבת בסוכה של סאלח בצימר ולאכול ישר מהעץ, בלי לרוץ להידחף ולשלם על עוד קטיף.
הטלפון של סאלח כדי שתוכלו לקבוע ישירות 052-4705956
לבנים שבחבורה הפרטית שלי היו תוכניות מרחיקות לכת למסלולים אתגריים,
אז מה שבטוח התחלנו ב LAMAR בית קפה מושלם עם קטאיף ללקק אצבעות, לימונענע גרוס וערימות של קצפת על כל מנת קינוח שהוזמנה.
את המסלול שלנו המשכנו במעיליא, עם כנסייה וסיור קליל ליקב שנמצא במרתק מסעדה בשם chateau du roi , לא חייבים לשבת במסעדה כדי לבקר בעתיקות היקב, אבל בהחלט נראה שכדאי.
המשכנו ליקב ג'וליה שהיה התירוץ האמיתי שלי להגעה לכפר. יקב בוטיק בכפר, המייצר יין באיכות מעולה מענבים מקומיים בגידול עצמי המטופלים במסירות רבה. המייסד ג'ורג, אגרונום במקצועו חזר בדיוק ממסיק הזיתים עליו הוא סיפר בגאווה שחמישה רופאים מסקו זיתים יחד עם כל הילדים בפעילות משפחתית, כמובן שקניתי גם את שמן הזית:) גם המלצרים שמסביבכם יהיו רופאים או מהנדסים. ילדיו של ג'ורג שחזרו מלימודיהם באיטליה לעזרה ביקב המשפחתי.
בזמן שאנחנו התענגנו על טעימות יין, הילדים טעמו כל פרלין בעבודת יד בבית השוקולד הסמוך של סלים, שיש לו גם צימר אירוח שבנה מול בית השוקולד ומעל היקב.
לתזמוני טיולים זו התוכנית המושלמת לתהלוכות קריסמס בעיני. ג'ורג מספר שבגלל שהם כפר ערבי נוצרי הם היחידים שמרשים תהלוכות נשים והתהלוכה שלהם ססגונית במיוחד ולא עמוסה בתיירים כמו מקבילתה בנצרת.
אלה הפרטים של הצימר למי שרוצה לחסוך עמלות בוקינג ולהגיע ישירות אל סלים – בית השוקולד מעיליא 0506355121
צימר אלפנרוז מעיליא Alpenrose Mi’ilya
המשכנו את המסלול במספר דקות נסיעה אל עבר השוק של מעלות תרשיחא, לשייק טרי וצונן וקניות של פירות. גם דוכן בשמים בעבודת יד על בסיס שמן יש בשוק,
וגולת הכותרת בעיני היא המסעדה הזאת שהחומוס בה טעים וקרמי במרקם קינוח של עוגה.
וכדי שהילדים לא יגידו שלא עשינו שום דבר אתגרי במשך היום שחררנו אותם לקפוץ להנאתם בהיי-גאמפ הריק באגם מונפורט כדי שאולי יהיה לנו מזל והם יתעייפו קצת בדרך הביתה.
