שבוע העיצוב בירושלים
נדמה שאי אפשר לנתק תערוכת אמנות הנערכת בירושלים מהתחום הפוליטי ואולי טוב שכך, באומץ רב מעלה שבוע העיצוב בירושלים סוגיה של שאלות בנושאי שימור סביבה חברה ותרבות כאשר כל התערוכות מתייחסות למערכת היחסים עם העבר דרך פריזמה של עולם העיצוב.המיקום עצמו בית הנסן שימש בעברו כבית החולים הממשלתי על שם הנסן או בשמו הפחות מכובס בית המצורעים של העיר, ובמתכונת זו הוא פעל מהמאה ה-19 עד 2002.
*עזרו לחסוסה לרפא את המצורעים ולמנוע מהם להגיע אל בית המחסה.
המעצבים אורי בן צבי ועמרי פישר יציגו התערבות בתערוכת הקבע ההיסטורית בבית הנסן. "בראי טכנולוגי" מציע התערבות רפלקטיבית בתערוכה ההיסטורית של בית הנסן. החלל מחולק על ידי קו לייזר המפריד בין שני חלקי החדר. חציו האחד מכיל ריהוט היסטורי, אשר גילו למעלה ממאה שנים, עשוי בנגרות קלאסית ובעץ מלא. ואילו חציו השני הוא העתק של הריהוט הישן, עשוי חיתוך לייזר ממשטחי עץ לבוד ומכיל בתוכו מערכות טכנולוגיות לאינטראקציה עם המשתמשים. במהלך התקופה בה יוצג המיצב בחלל, יוכלו האורחים והשוהים בבית הנסן להשתמש ולהתנסות בעמדות העבודה ונקודות הטעינה שבצידו הטכנולוגי של המיצג.
בחדר הבא שולחנות מרחפים עם אובייקטים שונים מהעיר ירושלים, מה יש לשמור ומה להשאיר, מה משנה את האיזון של מה כאשר מזיזים אותו על גבי השולחן המתנדנד על משקולת אבן כבדה.
שירה הוקמן מדגימה ומסבירה את שיווי המשקל של מבנה החדר
התכנית ׳היסטוריה מקומית׳ תתמקד השנה בציון מאה שנה ל״אגודה למען ירושלים״. האגודה שהוקמה בשנת 1918 ניסחה – ובמובנים מסוימים אף המציאה – את הזהות החזותית של ירושלים, החל מחיפויי האבן וכלה בייבוא וריכוז מלאכות יד ״ירושלמיות״ כמו הקרמיקה הארמנית, שהפכה לשלטי הרחובות בעיר. התערוכה תציג את השפעותיה של האגודה על האופן שבו ירושלים נראית ונתפשת כדימוי, ותזמין מעצבים להתבונן על הגדרת פני העיר ולשאול את השאלה שנשאלה לפני מאה שנה: ״מה יש לשמר מירושלים?״.
או כפי שמתאר אחד המיצגים, איך ננכס לעצמנו קשר אישי עם העיר שמרוב שהיא שייכת לכולם כבר לא שייכת לאף אחד.
בקומות העליונות תחת הכותרת ״חדרי עתיד״ פרוייקטים נבחרים מבתי הספר לעיצוב מנסים להתמודד עם השאלה מה תפקידו של המעצב בשינויים המתרחשים על העתיד. מכיוון שאנחנו אלו הם המעצבים במו ידינו את הרובוטים שיחליפו אותנו איך אנחנו לוקחים אחריות חברתית על התהליך
חמש אקדמיות לעיצוב מציגות את הפרספקטיבה שלהן על הבאות. בפורמט שהוא בין תערוכה למיצב ישתתפו השנה המחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי בחולון, המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, המחלקה לאופנה וצורפות, בצלאל, המחלקה לתקשורת חזותית בויצו חיפה ואקדמיית מוטזיוס מקיל- גרמניה, בקורס בהובלת האוצרת והמעצבת מטילדה קז׳קובסקי.
קל יחסית להבין את תחום העתידנות כשאנחנו מראים עיצוב מוצר מודפס בתלת מימד, אבל בחדר הסמוך במגמת הטקסטיל מציגים על הקיר קטעי וידאו של הדפסת רשת מסורתית. והטלית על הקיר מודפסת במקום ארוגה כדי לקצר את זמן התהליך, אבל אפילו ממרומי חילוניותי הרבה, אני יודעת שאין טלית מודפסת יקרה ויוקרתית כמו טלית ארוגה.
תערוכת "על המשמר" עוסקת במושג 'שימור' ובמנגנוני הכח השולטים בשימור תרבות. יוצרים בוגרי בצלאל יציגו עבודות אמנות ועיצוב החושפות מנגנוני שימור בתרבות והעוסקות בשאלה אילו מנגנונים פועלים בזירת השימור ומה מניע אותם? מה היה קורה אם היה נשמר משהו אחר במקום מה שנשאר?
שזור (Interwoven) / דיאנה שרר שפיתחה שיטה לשלוט בצמיחת שורשי הצמח. הרשת הטבעית של מערכת השורש הופכת לחומר מלאכותי. במהלך תהליך הגדילה, השורשים מוטמעים בתבניות תת-קרקעיות ונשזרים או נארגים בחומר עצמו.
במרכזית בזק יוצג פרויקט "רשמים של זמן", שעוסק במושג הזמן דרך סדרה של שולחנות ״מציירים״. במחברות שיקבלו המבקרים תדפיס מדפסת עטים ייחודית ציטוט, שרטוט או איור שיעסקו באנקדוטות שונות של מושג הזמן. העבודה בהובלת ג׳ון סטם, היא פרי שיתוף פעולה בין שבוע העיצוב בירושלים, גלריה 33Z הבלגית והביאנלה לעיצוב באיסטנבול שאוצר יאן בולן.
ב 20:00 בערב תתחיל המהפיכה
בתערוכה המרכזית – "פרוייקט השימור האנושי" רועי צזנה עתידן חוקר באוניברסיטאות למחקרי עתיד מסתכל קדימה ושואל לאן הטכנולוגיה תוביל אותנו, בסיור מודרך של ראש אייפד על גבי רובוט ממונע לבוש ג'קט מחוייט הוא מדבר על איך העיצוב משפיע על העתיד, המתח בין העיד האפשרי והעבר שאנחנו בוחרים לקחת אליו והתפקיד שהעיצוב משחק בתוכו.
בתמונה המנהלת האמנותית טל ספרן, האוצר הראשי טל ארז ורועי צזנה
בין הפרוייקטים השונים, רובוט הקורא את תחושת מגע שיבולי השדה ומתרגם אותה לדורות הממוכנים הבאים.
ספא לחיבוק המאפשר תחושת מגע אינטימית ומחבקת לנכנסים לתוכו.
ומכון המאמן הליכה רומנטית בים למתקשים בתהליך, ואני מכירה לא מעט כאלה לצערי.
הפרויקט The alternative limb project של סופי אוליבירה ברטה, מציע תותבות ייחודיות המדמיינות מחדש את תפקידה ונראותה של התותבת – מתותבות עם חלקים ניתנים להחלפה, דרך תותב הנראה כשרך ועד תותב המהבהב בקצב פעימות הלב; ה-Graham project, שמציג איך הגוף האנושי היה מתפתח לו היה מכוון להישרדות בתאונות דרכים;
מה נשמר מהאנושיות בדרכנו אל עולם הרובוטים הממוכן?
בחוץ סדנת בעלי המלאכה יצרה פעילות הדפסת תמונות באור השמש החזק
בתיאטרון ירושלים הסמוך הוצגה תערוכת חריידי מיד אוצרת: נעה לאה כהן
יכלנו להיות אחים זו הכותרת של העבודה, יש משהו אירוני בהצגת תרבות שצועדת לצידנו ברחוב ולא אי שם בגינאה פפואה הרחוקה.
ארוחת הצהריים בקפה שנפתח לאחרונה בבית הנסן ע"י האחים ינון והדיי עפאים הייתה נפלאה, אין לי תמונות אוכל מרשימות, זה פחות התחום שלי וגם הייתי רעבה ומרוצה מכדי לצלם. שבוע העיצוב בירושלים הוא מרתק מבחינה עיצובית ומחשבתית ובאופן מפליא גם נוח ונעים מאוד להליכה קלה בין המבנים השונים שנבחרו לאכלס אותו. מחכה לפעם הבאה.
6 תגובות
תערוכה מקסימה. נהניתי לקרוא!
תודה רבה על התגובה,ממש שמחה שנהניית
הכתיבה שלך מרתקת מתמיד! אני מהמרת שהכי נהנית מתערוכת הטקסטיל…
אני בעיקר מרוצה שיש לי את המקצוע היחיד שרובוטים לא יוכלו להחליף:)
נתת פה סיבה מצוינת להגיע לירושלים.
תערוכה מדהימה. מכון לאימון הליכה רומנטית בים.. זה מעורר מחשבות נוגות על העתיד האנושי.. יופי של פוסט!